אומנות שיפור הדרוזי 1

מתוך WikiGleba

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מאת: ג. עמרני

אינדקס המאמרים:

1. DRZ400 חלק 1 - מיגונים והמלצות כלליות

2. DRZ400 חלק 2 - החלפת ספידומטר

3. DRZ400 חלק 3 - פתיחת תיבת אויר

4. DRZ400 חלק 4 - החלפת אגזוז וסעפת

5. DRZ400 חלק 5 - פירוק מאייד

6. DRZ400 חלק 6 - התקנת קיט דינוג'ט

כך הוא יוצא מהמפעל, ורדרד שמנמן ומנומס. אוהו, יש כאן הרבה עבודה

אז קנית לך DRZ400S, דרוזי בלשון העם. תתחדש.

אין ספק, חגב יפה תואר וארך רגליים כזה יזקוף קומתך, יפאר חנייתך וימלא שמחה בכל לב.

ובכן, לא כל לב. מייד יגיעו אנשים קטנים, בעיניים צייקניות ובלב קנאי יביטו ויקניטו: "אחי קנית אופנוע וואפלה, פריך שביר ומעיך, שמן ומסכן. לצבוע בצהוב ולהשליך למדבר".

ואתה, אל תירא ואל תחת. זקוף קומתך, ישר עניבתך והקהה שיניהם בזו הלשון: "טלו קורה מבין עיניכם כסילים ועמי הארצות! כלום תוצרת האוסטרי ושאר המלוכסנין לא יישברו אם תטיחום בסלע? כלום לא יתקמטון רדיאטוריהם עת יפלו לבור תחתיות?" פוצו לכם. ואחר הדברים האלה לך לך לביתך, לטף את יקיר לבך ובלחש פן ישמעו הרשעים הגד לו: "נכון, דקים מכסי מנועך כקרקר לחמית ושבירים מצנניך כלוחות הברית. אך אל חיל ואל דאגה, נדאג לכסותם חיש מהרה". שנס מותניך, צרור מעותיך וגש אל המלאכה.

[עריכה]

לפני הכל סקירה קצרה

שלשה דגמי 400DRZ להם לסוזוקי כיום:

E - דגם שטח טהור, אם כי לא נחשב תחרותי אלא 'Play-Bike'. אינו מיובא לארץ.
S – דגם דו-שימושי עם תקינת כביש מלאה, מיובא לארץ.
SM – גרסת הסופרמוטו, מבוססת על מכלולי ה-S. מיובא לארץ.

כמה מילים על האחים לבית סוזוקי (S מול E):

למרות הדמיון החיצוני ישנם לא מעט הבדלים בין התאומים. להבדיל מאחיו המקצועי ה-DRZ העברי הינו דו"ש על כל המשתמע מכך: אבזור כביש מלא המתבטא בעודף משקל (132 ק"ג לעומת 119), הבדלים קלים במנוע (יחס דחיסה נמוך וגלי זיזים מתונים יותר בדו"ש), מאייד שונה (הבדל משמעותי מאחר וה-E מתהדר ב-FCR של קייהין), מיכל דלק מתכתי לעומת פלסטי כמו גם מערכת פליטה סגורה ושקטה יותר, שלדת זנב ארוכה יותר הכוללת רגליות נוסע, מערכת תאורה חזקה ושאר ירקות: מאותתים, מראות ויחידת "מחרשה" ענקית בירכתיים.

אולם אין בכך כדי לגמוז את הDRZ הדו-שימושי – עדיין מדובר באופנוע הקרבי ביותר בקטגורית הדושי"ם ואופנוע שטח לא רע בכלל. למי שזקוק לתחבורה בכביש אין אלטרנטיבה טובה יותר. פשוט כך. גרסת הסופרמוטו מבוססת על דגם ה-S פרט לחישוקים+בלמים+מתלים (האחרונים מושאלים מאופנועי המוטוקרוס של החברה). משקל: 134 ק"ג. לכל האופנועים מתנע חשמלי.

השינויים המפורטים בתחילת הסקירה עיקרם התאמת האופנוע לחיי שטח בריאים, דהיינו מיגון ושיפור עמידות האופנוע בעיקר ברכיבת אנדורו. שיפורי ביצועים קלים – בעמודים הבאים.

לפני שנכנסים למחול השדים כדאי לזכור עובדה אחת פשוטה:

ה-DRZ-S הינו אופנוע דו-שימושי והוא ישאר כזה גם לאחר סדנת שיפורים ממוצעת. ידרש ממון רב כדי להפכו תחרותי לכלי מקצועי – ולא לכך כיוון המשורר. לטעמנו חבל לנסות ולהפוך אותו למכונת שטח יורקת אש. העלות גבוהה מאד, האמינות עלולה להיפגע ובכל מקרה הבסיס השמנמן יישאר שם גם בסוף.

וזאת לדעת – בשש שנותיו בעולם ובארץ הוכיח הדגם אמינות מופלגת יחד עם מרווחי טיפולים שלא מעולם אופנועי השטח (6000 ק"מ, אם כי אנו ממליצים לקצר מעט את המרווחים בכלים שעובדים קשה בשטח). קל לשפר ולמתקן את ה-DRZ. המבנה המודולרי מאפשר התקנת חלקים רבים מהגרסה המקצועית – וקיים בנוסף שוק Aftermarket מכובד ביותר לאופנוע. כמו תמיד, הכל שאלה של עומק הכיס ודרגת ההתמכרות. ניתן להזמין חלקים רבים של גרסת השטח דרך אבניר (היבואן) – ברם, המחירים על פי רוב אינם נמוכים ולכן רוב העלויות המפורטות כאן הן במחירי חו"ל. משלוח הוא כבר סיפור נפרד.

ובכן, נתחיל במיגונים לשמירת הכיס ובהמלצות כלליות, נמשיך בקילוף מעט שומני כביש ונשחרר את המנוע מהאסתמה הקלה. נלך מן הקל אל הכבד, מן החיוני ועד למותרות. קדימה לעבודה.

[עריכה]

חובה

מיגוני מכסי צד. נקודת התורפה של הדרוזי. די בנפילה קלילה כדי לסדוק את צדי המנוע הדקיקים (כאלפייה לכל צד באבניר, שלא תגידו שלא אמרנו). כדאי להזמין צמד מגיני מכסים עבור 50$ או לחילופין לחתוך שתי פיסות אלומיניום בעלות זניחה. הדבקה: סיליקון שקוף רגיל יצמיד את המתכות ביעילות מעוררת השתאות. בנוסף, כדאי לפרק את רגלית ההילוכים ולשייף היטב את השפיץ האיום עימו היא מגיעה מהמפעל – מנקב מכסים מקצועי.

מגיני ידיים (וידיות) כראוי לכל חגב, כאן שתי האסכולות: עם פס אלומיניום/בלי. אנחנו בעד הקשיחים ועדיף מוצר ראוי של יו.אפ.או/אצ'רביס/אנדורו אנג'נירינג.

מגן גחון. הפלטה המקורית צנועת המימדים לא תספק את הסחורה ותותיר את צינורות השלדה וצידי המנוע חשופים בצריח. ניתן להזמין את המגן של באחהדיזיינס תמורת 60$ לפני משלוח אשר יתן תמורה נאה. בארץ ניתן להשיג את ה-CRD אך המחיר מוגזם (כ-900 שקלים, אביזריון). כדאי לבדוק את אופציית הקרבון של רונן ברמן. לבעלי ידיים ימניות, תמיד ניתן לתכנן ולייצר אחד בעצמכם אך ראו הוזהרתם: טיים-קונסיומינג. בהתקנת המגן מומלץ להניח רצועות גומי בין האלומיניום לצינורות השילדה ולרפד את החלל הפנימי בספוג שחור מהסוג המשמש לבידוד צינורות. הספוג ימנע הצטברות בוץ בין המגן למנוע ויחסוך פירוקים תכופים לצורך ניקוי.

את תושבות הגומי על הרגליות חובה להסיר לפני הירידה לשטח על מנת לאפשר אחיזה נאותה למגף. אל תטרח/י להרכיב אותן חזרה.

צמיגי שטח – במידה והאופנוע משמש גם בכביש מומלץ להשתמש בצמיגי דו"ש עם נטית שטח, דוגמת הדאנלופ די.606. לא זולים אך בתמורה יתנו אחיזה טובה במגוון תנאים בשטח ובכביש וישרדו היטב. לרכיבת שטח בלבד האפשרויות רבות ומגוון הצמיגים גדול – מומלץ להתאים את הצמיגים לסוג הקרקע הנפוץ ברכיבות ולהיוועץ בבעלי נסיון. עוד על צמיגי שטח – כאן.

איי! לא נעים. כדי למנוע זעקות שבר

נתקין מגיני מכסי צד CFC (בשני הצדדים)

מגן גחון תוצרת בית

מורכב

[עריכה]

מומלץ בחום

יחסי העברה: האופנוע מגיע עם גלגלי שיניים ביחס של 15:44 אחורי/קדמי המתאימים לרכיבת כביש. שינוי ליחס של 14:44 או 15:47 ישפר את ההתנהגות בשטח ויפגע אך מעט במהירות השיוט על הכביש. יחס של 14:47 יהיה עדיף עוד יותר לשטח טכני אך יפגע משמעותית בשימושיות על הכביש.

מגיני רדיאטורים: אלה של ת'אמפר רייסינג יתנו תמורה נאה עבור כ-70$. בכל מגן אחר יש לוודא התאמה לדגם הדו"ש שכן אלה המיועדים לדגם המקצועי מתעלמים מקיומם של מאוורר וצופר.

לוח שעונים: הגיימבוי המגיע עם האופנוע אמנם יפה ומשוכלל – אבל בולט ושביר. אם בכל זאת החלטת להשאירו על כנו כדאי למגנו – פיסת אלומיניום וכמה דקות עבודה ישפרו במעט את סיכוייו. אם ויתרת עליו ניתן להתקין ספידומטר אופניים דיגיטלי (100-200 שקלים) ולחסוך עוד כמה גרמים. כיצד מתקינים אחד כזה – בהמשך.

כידון. את הסחורה המקורית (פלדה רכה, לא לטעות בצבע האפור) כדאי לפרק ולהניח בצד, רצוי לפני שתתעקם. במקומה מומלצת התקנת רנטל/אפאם ותואמיהם עשויי האלומיניום במגוון כיפופים וגבהים לפי ההעדפה האישית. 350-500 שקלים במתחם סלמה-שוקן. או הרכבת כידון עבה נטול גשר מסוג פאט-בר, אך במקרה זה יידרשו גם מתאמים לכידון + מגיני הידיים. יקר הרבה יותר.

לגבוהים קיימת אופציה לרייזרים לכידון. מתאמים מיוחדים המסיטים את הכידון למעלה וקדימה ומשנים משמעותית את תנוחת הרכיבה. 60-70$ במכירות איביי או ישירות מהאתר. נדרשת הסטת לוח השעונים המקורי קדימה באם קיים.

את המראות המקוריות (והכבדות) מומלץ כמובן להסיר לפני הירידה לשטח. במקומן ניתן להסתפק במראה מתקפלת איכותית (לא, האצ'רביס המצ'וקמקת אינה כזו).

יחידת פנס אחורי+מאותתים+תושבת מספר ("מחרשה"). העסק המקורי כבד, מגושם ונוטה לאסוף בוץ בכמויות. ניתן למצוא יחידות תחליפיות קומפקטיות בחנויות (200-250 שקלים) אך הפנס המגיע איתן שווה לעכוז. הנורה הקטנה נשרפת חדשות לבקרים ולכן ההמלצה היא להתקין תאורת נורות לד. החבר מוטהסייקל מפורום אופנועי שטח בתפוז מייצר כאלה לפי הזמנה ובמחיר שווה לכל נפש, מומלץ ויעיל. לחילופין ניתן להתקין על היחידה התחליפית את הפנס המקורי – תאורה מעולה ללא תחרות אם כי הפנס בולט מעט ורגיש לנפילות.

מגיני רדיאטורים thumper racing

מגן לוח שעונים מתוצרת עצמית

תמונה:DRZ PROJECT speedo 009.jpg

או ספידומטר דוושנים

מראה מתקפלת ORION

תושבת לוחית+פנס CEMOTO + תאורת LED

תושבות להגבהת הכידון והרחקתו

מיגון לפנס קדמי (מקורי) - ניתן לייצור עצמי ממשקף קסדת כביש ישן. עם שתי גומיות קל להרכיב לפני כל ירידה לשטח.

את המאותתים מסירים כמעט כולם – אם באופן יזום ואם בשיטת הברירה הטבעית בשטח. אם חשקה נפשך בכל זאת במאותתים נמליץ להתקין יחידות קטנות ולייצר להן תושבות גמישות מגומי. מקדימה ניתן לאזק זוג מאותתים אל בסיס מגיני הידיים – מקום מוגן יחסית.

בדגמים המוקדמים (2000-2001) דווח על מקרי תקיעה של מתג דימום המנוע בתנאי חול. ניתן לפרקו ולבטל את המצב הלחוץ כך שיקפוץ תמיד החוצה.

את מנעול הקסדה המגוחך ניתן לפרק בעזרת מפתח כוכב מתאים. יחסוך כמה גרמים ויפסיק לחטוף בנפילות.

כמו בכל דו"ש - נדרשת תשומת לב לרגליות הנוסע (באם מורכבות). נפילה תמימה בשטח עלולה לעקם את התושבות פנימה וליצור מגע בינן לבין הזרוע האחורית - עד כדי נזק לשלדת הזנב. יש לבדוק תכופות את מצב התושבות.

במידה והאופנוע אינו משמש להרכבת עוד נוסע/ת ניתן לוותר על רגליות המורכב ותושבותיהן ולחסוך קרוב לקילוגרם אחד. אבל! תושבת הרגלית הימנית משמשת גם כנקודת עיגון לדוד האגזוז ועם פירוקה יש לדאוג לתחליף הולם. ניתן לרכוש תושבת תחליפית מוכנה ברשת או לייצר בקלי קלות מפיסת אלומיניום.

יש הממליצים לנטרל ולפרק את יוניט רגלית הצד עקב דיווחים על דימומי מנוע בקפיצות. אם הוחלט על ניתוק יש לקצר את שני החוטים ובכל מקרה – אין אנו ממליצים על הורדה של אביזר בטיחותי. בקיצור, להיזהר שם בחוץ.

מגן פנס קדמי

מורכב

מאותתים גמישים

חוש הומר משונה יש להם ביפן

תושבת אגזוז (במקום רגלית מורכב ימנית) – 20-30$ בחו"ל. חבל על הכסף, תייצרו לבד

[עריכה]

מותרות/שונות

מיכל דלק תחליפי מפלסטיק (בתמונה: מיכל מוגדל מעט, 12.5 ליטרים) ישרוד היטב נפילות, יחסוך מעט משקל וכבונוס יגדיל את טווח הרכיבה. כ-200$ לחדש או הרבה פחות במכירות איביי. כדאי גם לחפש משומש בארץ – אין לפריט בלאי של ממש. ניתן להתקין גם את מיכל הפלסטיק של דגם השטח (10 ליטר) אך תידרש עבודת התאמה לשלדה.

רגליות רחבות ישפרו פלאים את החיבור לאופנוע ואת האחיזה במגף. הן גם נורא יפות. כ-80$ באיביי. יש לקחת בחשבון בלאי סוליות מגפיים מוגבר.

מגן קליפר אחורי – כ-30$ או מיצור עצמי (פלטת אלומיניום/נירוסטה מכופפת).

מגן דיסק אחורי – 30-40$ (אם לא הסתפקת בפלסטיק המקורי).

מסכה+פנס קדמיים חליפיים יפחיתו את המשקל על הפרונט. 350-650 שקלים. כדאי לחפש פנס איכותי וחזק דוגמת היו.אפ.או. ג'יבלי/סהרה. יתכן ובהתקנה תידרש מעט עבודה יצירתית ובנית מתאמים על מנת שחוטי החשמל לא יתחככו בשלדה. ניתן גם להתקין את המסכה של דגם השטח, קלה ובעלת רפלקטור מפלסטיק. מידי פעם מופיע פריט כזה באיביי.

כיסוי הפלסטיק של גלגל השיניים הקדמי נוטה לאסוף כמויות מסחריות של בוץ בחורף. ניתן לפרקו ולהשאיר רק את פרסת המתכת משמאל לגלגל"ש. לחילופין, ניתן לחתוך בכיסוי את החריצים המסומנים ולקדוח עוד חורים כאוות נפשכם – שימושי יותר לרוכבים גם ביומיום (לטובת נקיון הנעליים ושלמות השרוכים).

חלק ממגפי השטח נוטים לשייף באכזריות את הצבע מהשלדה, בעיקר בצידה השמאלי. ניתן לכסות את צידי השלדה במגינים יעודיים (אלומיניום כ-60$, קרבון 100$ ומעלה) או לייצר עצמית מפיסות אלומיניום 2 מ"מ ולהדביק עם סיליקון (חסכו ואמצו).